רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יוּדָה. שְׁלֹשָׁה הִרְצוּ תוֹרָתָן לִפְנֵי רַבָּן. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּיי. רִבִּי עֲקִיבָה לִפְנֵי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. חֲנַנְיָה בֶּן חֲכִינַיי לִפְנֵי רִבִּי עֲקִיבָה. מִיכָּן וָהֵילַךְ אֵין דַּעְתָּן נְקִייָה. אַרְבָּעָה נִכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס. אֶחָד הֵצִיץ וָמֵת. אֶחָד הֵצִיץ וְנִפְגַּע. אֶחָד הֵצִיץ וְקִיצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת. אֶחָד נִכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְשָׁלוֹם. בֶּן עַזַּאי הֵצִיץ וְנִפְגַּע. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֶר דְּבַ֣שׁ מָ֭צָאתָ אֱכוֹל דַּייֶךָּ. בֶּן זוֹמָא הֵצִיץ וָמֵת. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר יָ֭קָר בְּעֵינֵ֣י י֙י הַ֝מָּ֗וְתָה לַֽחֲסִידָֽיו׃ אַחֵר הֵצִיץ וְקִיצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת. מַנִּי אַחֵר. אֱלִישַׁע בֵּן אַבּוּיָה. שְׁהָיָה הוֹרֵג רָבֵי תוֹרָה. אָֽמְרִין. כָּל תַּלְמִיד דַּהֲוָה חֲמִי לֵיהּ מְשֻׁבָּח בְּאוֹרַיְתָא הֲוָה קְטִיל לֵיהּ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא דַּהֲוָה עֲלִיל לְבֵית ווַעֲדָא וַהֲוָה חֲמִי טַלָּייָא קוֹמֵי סַפְרָא. וַהֲוָה אֲמַר. מָה אִילֵּין יָֽתְבִין עָֽבְדִין הָכָא. אוּמְנָתֵיהּ דָּהֵן בַּנַּאי. אוּמְנָתֵיהּ דָּהֵן נַגָּר. אוּמְנָתֵיהּ דָּהֵן צַייָד. אוּמְנָתֵיהּ דָּהֵן חַייָט. וְכֵיוָן דַּהֲווֹן שָֽׁמְעִין כֵּן הֲווֹן שָֽׁבְקִין לֵיהּ וְאָֽזְלִין לוֹן. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר אַל תִּתֵּ֤ן אֶת פִּ֙יךָ֙ לַֽחֲטִ֣יא אֶת בְּשָׂרֶ֔ךָ וגו'. שֶׁחִיבֵּל מַעֲשֶׂה יָדָיו שֶׁלְאוֹתוֹ הָאִישׁ. אוּף בִּשְׁעַת שּׁוּמָדָא הֲווֹן מַטְעֲנִין לוֹן מְטוּלִין. וִהֲווֹן מִתְכַּווְנִין מִיטְעוֹן תְּרֵי חַד מְטוּל. מִשֵּׁם שְׁנַיִם שֶׁעָשׂוּ מְלָאכָה אַחַת. אֲמַר. אַטְעוֹנְנוֹן יְחִידָאִין. אָֽזְלוֹן וְאַטְעוֹנִינוֹן יְחִידָיִין. וְהֲווֹן מִתְכַּווְנִין מִפְרוֹק בְּכַרְמְלִית. שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא מֵרְשׁוּת הַיָּחִד לִרְשׁוּת הַרַבִּים. אֲמַר. אַטְעוֹנִינוֹן צְלוֹחִייִן. אָֽזְלוֹן וְאַטְעוֹנִינוֹן צְלוֹחִייִן. רִבּי עֲקִיבָה נִכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְשָׁלוֹם. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר 9b מָשְׁכֵנִ֭י אַֽחֲרֶ֣יךָ נָּר֑וּצָה וגו'.
Pnei Moshe (non traduit)
והוון. ועוד שיהודים היו מתבונון לפרק משאיהן בכרמלית כדי שלא להוציא אח''כ מרה''י לר''ה כשיוליכו למקום אחר ואמר בן אבויה אטעינן צלוחין של זכוכית וע''כ יפרקו משאיהן בבית שיהו משתמרין:
אוף. בשעת גזירת שמד שגזרו על ישראל לחלל שבת והיו האויבים מטעינין עליהם משאות לשאת בשבת והיו היהודים מתכונין לשאת שנים למשא א' כדי שיהא משום שנים שעשו מלאכה אחת ויהיו פטורין מחיוב חטאת ואמר אחר להאויבים אטעינין יחידאין כדי שיהא להן חילול שבת מן התורה וכך עשו האויבים:
שחיבל מעשה ידיו של אותו האיש. על עצמו הוא אומר בפיו שדיבר כך אבל מעשה ידיו שבתחלה קודם שיצא לתרבות רעה:
אמרין. עליו כל תלמיד וכו' ואמר מה הן עושין שיושבין כאן זה ראוי לאומנות שיהיה בנאי וזה נגר וכו' וכששמעו זה הניחו בית הסופר והלכו להן:
שהיה הורג רבי תורה. כשראה נערים נתרבו וגדלין בתורה הרגן:
בפרדס. עלו לרקיע על ידי שם:
אין דעתן נקיה. להרצות במעשה מרכבה:
רִבִּי מֵאִיר הֲוָה יְתִיב דְּרַשׁ בְּבֵית מִדְרָשָׁא דִטִיבֵּרִיָּה. עֲבַר אֱלישַׁע רַבֵּיהּ רְכִיב עַל סוּסְּייְא בְיוֹם שׁוּבְתָא. אֲתוֹן וְאָֽמְרוּן לֵיהּ. הָא רַבָּךְ לְבַר. פְּסַק לֵיהּ מִן דְּרָשָׁה וּנְפַק לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. מַה הֲוִיתָה דְרַשׁ יוֹמָא דֵין. אָמַר לֵיהּ. וַֽי֙י בֵּרַ֛ךְ אֶת אַֽחֲרִ֥ית וגו'. אֲמַר לֵיהּ. וּמַה פָתַחְתָּ בֵיהּ. אָמַר לֵיהּ. וַיּוֹסֶף י֙י אֶת כְָּל אֲשֶׁ֥ר לְאִיּ֭וֹב לְמִשְׁנֶֽה׃ שֶׁכָּפַל לוֹ אֶת כָּל מָמוֹנָוֹ. אֲמַר. ווַי דְּמוֹבְדִין וְלָא מַּשְׁכָּחִין. עֲקִיבָה רַבָּךְ לָא הֲוָה דְרַשׁ כֵּן. אֶלָּא וַֽי֙י בֵּרַ֛ךְ אֶת אַֽחֲרִ֥ית אִיּ֭וֹב מֵרֵֽאשִׁיתוֹ. בִּזְכוּת מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁהָיָה בְיָדוֹ מֵרֵאשִׁיתוֹ. אָמַר לֵיהּ. וּמַה הֲוִיתָה דְרִישׁ תּוּבָן. אָמַר לֵיהּ. ט֛וֹב אַֽחֲרִ֥ית דָּבָר֭ מֵרֵֽאשִׁית֑וֹ. אֲמַר לֵיהּ. וּמַה פָתַחְתָּ בֵיהּ. אָמַר לֵיהּ. לְאָדָם שֶׁהוֹלִיד בָּנִים בְּנַעֲרוּתוֹ וָמֵתוּ. וּבְזִקְנוּתוֹ וְנִתְקַייְמוּ. הֲוֵי ט֛וֹב אַֽחֲרִ֥ית דָּבָר֭ מֵרֵֽאשִׁית֑וֹ. לְאָדָם שֶׁעָשָׂה סְחוֹרָה בְיַלְדּוּתוֹ וְהִפְסִיד. וּבְזִקְנָתוֹ וְנִשְׂתַּכֵּר. הֲוִי ט֛וֹב אַֽחֲרִ֥ית דָּבָר֭ מֵרֵֽאשִׁית֑וֹ. לְאָדָם שֶׁלָּמַד תּוֹרָה בְנַעֲרוּתוֹ וּשְׁכָחָהּ. וּבְזִקְנָתוֹ וְקִייְמָהּ. הֲוִי ט֛וֹב אַֽחֲרִ֥ית דָּבָר֭ מֵרֵֽאשִׁית֑וֹ. אֲמַר. ווַי דְּמוֹבְדִין וְלָא מַּשְׁכָּחִין. עֲקִיבָה רַבָּךְ לָא הֲוָה דְרַשׁ כֵּן. אֶלָּא ט֛וֹב אַֽחֲרִ֥ית דָּבָר֭ מֵרֵֽאשִׁית֑וֹ. בִּזְמַן שֶׁהוּא טוֹב מֵרֵאשִׁיתוֹ. וּבִי הָיָה הַמַּעֲשֶׂה. אַבּוּיָה אַבָּא מִגְּדוֹלֵי יִרושָׁלִַם הָיָה. בְּיוֹם שֶׁבָּא לְמוֹהֲלֵינִי קָרָא לְכָל גְּדוֹלֵי יְרוּשָׁלִַם וְהוֹשִׁיבָן בְּבַיִת אֶחָד. וּלְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר וּלְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּבַיִת אֶחָד. מִן דְּאָֽכְלוּן וְשָׁתוּן שְׁרוֹן מְחַפְּחִין וּמְרַקְּדִין. אֲמַר רִבִּי לִיעֶזֶר לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. עַד דְּאִינּוּן עֲסִיקִין בְּדִידוֹן נַעֲסוֹק אֲנָן בְּדִידָן. וְיָֽשְׁבוּ וְנִתְעַסְּקוּ בְּדִבְרֵי תוֹרָה. מִן הַתּוֹרָה לַנְּבִיאִים וּמִן הַנְּבִיאִים לַכְּתוּבִים. וְיָֽרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְהִקִּיפָה אוֹתָם. אָמַר לָהֶן אַבּויָה. רַבּוֹתַיי. מַה בָאתֶם לִשְׂרוֹף אֶת בֵּיתִי עָלַי. אָֽמְרוּ לוֹ. חַס וְשָׁלוֹם. אֶלָּא יוֹשְׁבִין הָיִינוּ וְחוֹזְרִין בְּדִבְרֵי תוֹרָה. מִן הַתּוֹרָה לַנְּבִיאִים וּמִן הַנְּבִיאִים לַכְּתוּבִים. וְהָיוּ הַדְּבָרִים שְׁמֵיחִים כִּנְתִינָתָן מִסִּינַי. וְהָֽיְתָה הָאֵשׁ מְלַחֶכֶת אוֹתָן כִּלְחִיכָתָן מִסִּינַי. וְעִיקַּר נְתִינָתָן מִסִּינַי לֹא נִתְנוּ בָאֵשׁ. וְהָהָ֗ר בּוֹעֵר בָּאֵשׁ֙ עַד לֵ֣ב הַשָּׁמַ֔יִם. אָמַר לָהֶן אַבּויָה אַבָּא. רַבּוֹתַיי. אִם כָּךְ הִיא כוֹחָהּ שֶׁלְתּוֹרָה. אִם נִתְקַייֵם לִי הַבֶּן הַזֶּה לַתּוֹרָה אֲנִי מַפְרִישׁוֹ. לְפִי שֶׁלֹּא הָֽיְתָה כַווָנָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם לְפִיכָךְ לֹא נִתְקַייְמוֹ בְאוֹתוֹ הָאִישׁ. אָמַר לֵיהּ. וּמַה הֲוִיתָה דְרִישׁ תּוּבָן. לֹא יַעַרְכֶ֣נָּה זָ֭הָב וּזְכוֹכִ֑ית. אֲמַר לֵיהּ. וּמַה פָתַחְתָּ בֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. דִּבְרֵי תוֹרָה קָשִׁין לִקְנוֹת כִּכְלֵי זָהָב וְנוֹחִין לָאַבֵּד כִּכְלֵי זְכוּכִית. וּמַה כְלֵי זָהָב וּכְלֵי זְכוּכִית אִם נִשְׁתַּבְּרוּ יָכוֹל הוּא לַחֲזוֹר וְלַעֲשׂוֹתָם כֵּלִים כְּמוֹ שֶׁהָיוּ. אַף תַּלְמִיד חָכָם שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ יָכוֹל הוּא לַחֲזוֹר וּלְלַמְּדוֹ כַתָּחִילָּה. אָמַר לִיהּ. דַּייֶךָ מֵאִיר. עַד כָּאן תְּחוּם שַׁבָּת. אֲמַר לֵיהּ. מִן הֵן אַתְּ יְדַע. אֲמַר לֵיהּ. מִן טַלְפֵּי דְּסוּסַיי דַהֲוִינָא מַנִּי וְהוֹלֵךְ אַלְפַּיִים אַמָּה. אֲמַר לֵיהּ. וְכָל הָדָא חָכְמְתָא אִית בָּךְ וְלֵית אַתְּ חֲזַר בָּךְ. אֲמַר לֵיהּ. לֵית אֲנָא יְכִיל. אֲמַר לֵיהּ. לָמָּה. אֲמַר לֵיהּ. שֶׁפַּעַם אַחַת הָיִיתִי עוֹבֵר לִפְנֵי בֵית קוֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים רָכוּב עַל סוּסִי בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת וְשָׁמַעְתִּי בַּת קוֹל יוֹצֵאת מִבֵּית קוֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים וְאוֹמֶרֶת. שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים. חוּץ מִן אֱלִישַׁע בֵּן אַבּוּיָה. שְׁיָּדַע כוֹחִי וּמָרַד בִּי. וְכָל דָּא מִן הֵן אֲתַת לֵיהּ. אֶלָּא פַּעַם אַחַת הָיָה יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה בְּבִקְעַת גִּינָיסַר. וְרָאָה אָדָם אֶחָד עָלָה לְרֹאשׁ הַדֶּקֶל וְנָטַל אֵם עַל הַבָּנִים. וְיָרַד מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם. לְמָחָר רָאָה אָדָם אַחֵר שֶׁעָלָה לְרֹאשׁ הַדֶּקֶל. וְנָטַל אֶת הַבָּנִים וְשִׁילַּח אֶת הָאֵם. וְיָרַד מִשָּׁם וְהִכִּישׁוֹ נָחָשׁ וָמֵת. אָמַר. כָּתוּב שַׁלֵּ֤חַ תְּשַׁלַּח֙ אֶת הָאֵ֔ם וְאֶת הַבָּנִי֭ם תִּֽקַּֽח לָ֑ךְ לְמַ֨עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְהַֽאֲרַכְתָּ֖ יָמִֽים׃ אֵיכָן הִיא טוֹבָתוֹ שֶׁלָּזֶה. אֵיכָן הִיא אֲרִיכוּת יָמִים שֶׁלָּזֶה. וְלָא הֶוָה יְדַע שְׁדְּרָשָׁהּ רִבִּי יַעֲקֹב לְפָנִים מִמֶּנּוּ. לְמַ֨עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ. לְעוֹלָם הַבָּא שֶׁכּוּלּוֹ טוֹב. וְהַֽאֲרַכְתָּ֖ יָמִֽים. לְעָתִיד שֶׁכּוּלּוֹ אָרוֹךְ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. עַל יְדֵי שֶׁרָאָה לְשׁוֹנוֹ שֶׁלְרִבִּי יְהוּדָה הַנַּחְתּוֹם נָתוּן בְּפִי הַכֶּלֶב שׁוֹתֵת דָּם. אָמַר. זוֹ תוֹרָה וְזוֹ שְׂכָרָהּ. זֶהוּ הַלָּשׁוֹן שֵׁהָיָה מוֹצִיא דִבְרֵי תוֹרָה כְּתִיקֻּנָן. זֶהוּ הַלָּשׁוֹן שֵׁהָיָה יַגִּיעַ בַּתּוֹרָה כָל יָמָיו. [זוֹ תוֹרָה וְזוֹ שְׂכָרָהּ.] דּוֹמֶה שֶׁאֵין מַתַּן שָׂכָר וְאֵין תְּחִיַית הַמֵּתִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. אִמּוֹ כְּשֶׁהָֽיְתָה מְעוּבֶּרֶת בּוֹ הָֽיְתָה עוֹבֶרֶת עַל בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה וְהֵרִיחָה מֵאוֹתוֹ הַמִּין. וְהָיָה אוֹתוֹ הָרֵיחַ מְפַעְפֵּעַ בְּגוּפָהּ כְּאִירְסָהּ שֶׁלְחֲכִינָה. לְאַחַר יָמִים חָלָה אֱלִישַׁע. אָתוּן וְאָֽמְרוּן לְרִבִּי מֵאִיר. הָא רַבָּךְ בְּאִישּׁ. אֲזַל בָּעֵי מְבַקַּרְתֵּיהּ. וְאַשְׁכְּחֵיהּ בְּאִישׁ. אֲמַר לֵיהּ. לֵית אַתְּ חֲזַר בָּךְ. אֲמַר לֵיהּ. וְאִין חָֽזְרִין מִתְקַבְּלִין. אֲמַר לֵיהּ. וְלָא כֵן כְּתִיב. תָּשֵׁ֣ב אֱ֭נוֹשׁ עַד דַּכָּ֑א. עַד דִּיכִדּוּכָהּ שֶׁלְנֶפֶשׁ מְקַבְּלִין. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּכָה אֱלִישַׁע וְנִפְטָר וָמֵת. וְהָיָה רִבִּי מֵאִר שָׂמֵחַ בְּלִיבּוֹ וְאוֹמֵר. דּוֹמֶה שְׁמִּתּוֹךְ תְּשׁוּבָה נִפְטָר רִבִּי. מִן דְּקָֽבְרוּנֵיהּ יָֽרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְשָֽׂרְפָה אֶת קִבְרוֹ. אָתוּן וְאָֽמְרוּן לְרִבִּי מֵאִיר. הָא קִיבְרֵיהּ דְּרַבָּךְ אַייְקַד. נְפַק בָּעֵי מְבַקַּרְתֵּיהּ. וְאַשְׁכְּחֵיהּ אַייְקַד. מַה עֲבַד. נְסַב גּוּלְתֵּיהּ וּפָֽרְסֵיהּ עֲלֵיהּ. אָמַר. לִ֣ינִי ׀ הַלַּ֗יְלָה וגו'. לִינִי בָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁדּוֹמֶה לַלַּיְלָה וְהָיָ֤ה בַבֹּ֨קֶר֙. זֶה הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁכּוּלּוֹ בוֹקֶר. אִם יִגְאָלֵ֥ךְ טוֹב֙ יִגְאָ֔ל. זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא טוֹב. דִּכְתִיב בֵּיהּ טֽוֹב י֙י לַכֹּ֑ל וְ֝רַֽחֲמָ֗יו עַל כָּל מַֽעֲשָֽׂיו׃ וְאִם לֹ֨א יַחְפֹּ֧ץ לְגָֽאֳלֵ֛ךְ וּגְאַלְתִּ֥יךְ אָנֹ֖כִי חַי י֙י. וְאִיטְפִּיַית. אָמְרוּן לְרִבִּי מֵאִיר. אִין אָֽמְרוּן לָךְ בְּהַהוּא עָֽלְמָא. לְמָאן אַתְּ בָּעֵי מְבַקְּרָה. לְאָבוּךְ אוֹ לְרַבָּךְ. אֲמַר לוֹן. אֲנָא מִקְרַב לְרִבִּי קָדְמַיי וּבָתָר כֵּן לְאַבָּא. אָֽמְרִין לֵיהּ. וּשְׁמָעִין לָךְ. אֲמַר לֹון. וְלָא כֵן תַּנִּינָן. מַצִּילִין תִּיק הַסֵּפֶר עִם הַסֵּפֶר, תִּיק תְּפִלִּין עִם הַתְּפִלִּין, מַצִּילִין לְאֱלִישַׁע אַחֵר בִּזִכוּת תּוֹרָתוֹ. לְאַחַר יָמִים הָֽלְכוּ בְנוֹתָיו לִיטּוֹל צְדָקָה מֵרִבִּי. גָּזַר רִבִּי וְאָמַר. אַל יְהִי ל֖וֹ משֵׁ֣ךְ חָ֑סֶד וְֽאַל יְהִ֥י ח֝וֹנֵ֗ן לִיתוֹמָֽיו׃ אָֽמְרוּ לוֹ. רִבִּי. אַל תַּבֵּט בְּמַעֶשָׂיו. הַבֵּט בְּתוֹרָתוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָכָה רִבִּי וְגָזַר עֲלֵיהֶן שֶׁיִּתְפַּרְנְסוּ. אָמַר. מַה זֶה שֶׁיָּגַע בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם רְאוּ מַה הֶעֱמִיד. מִי שֶׁהוּא יָגַע בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
ואיטפיית. ונכבית האש:
הא רבך באיש. חולה:
כאירסה של חכינה. כארס של נחש:
וכל דא מן הן אתת ליה. מהיכן היה גרם הדבר מעצמו שיצא לתרבות רעה:
בזמן שהיא טוב מראשיתו. שבתחלה היתה מחשבתו לטובה ולשם שמים ולא כמעשה אבויה אביו וכך היה המעשה וכו':
ומה הויתה דריש תובן. עוד מאי דרשת:
רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם בַּר סִירָא. 10a פְּלִיאָה מִמְּךָ מַה תֵדַע. עֲמוּקָה מִשְּׁאוֹל מַה תַחְקוֹר. בְּמַה שֶׁהוּרְשִׁיתָה הִתְבּוֹנֵן. אֵין לָךְ עֶסֶק בַּנִּסְתָּרוֹת. רַּב אָמַר תֵּֽאָלַ֗מְנָה שִׂפְתֵ֫י שָׁ֥קֶר. יִתְחָֽרְשָׁן יִתְפָּֽרְכָן יִשְׁתַּתְּקָן. יִתְחָֽרְשָׁן. כְּמַה דַתְּ אָמַר וַיֹּ֙אמֶר י֙י אֵלָ֗יו מִ֣י שָׂ֣ם פֶּה֘ וגו'. יִתְפָּֽרְכָן. כְּמַה דַתְּ אָמַר וְ֠הִנֵּ֠ה אֲנַ֝חְנוּ מְאַלְּמִ֤ים אֲלֻמִּים֙. יִשְׁתַּתְּקָן. כִּשְׁמוּעוֹ. הַדּוֹבְרוֹת עַל צַדִּ֥יק עָ֝תָ֗ק. הַדּוֹבְרוֹת עַל צַדִּיקוֹ שֶׁלְעוֹלָם דְּבָרִים שֶׁהֶעֱתִיק מִבִּרְיוֹתָיו. בְּגַֽ֘אֲוָ֥ה וָבֽוּז׃ זֶה שֶׁהוּא מִתְגָּאֶה לוֹמַר. אֲנִי דוֹרֵשׁ בְּמַעֲשֶׂה בְרֵאשִׁית. סָבוּר שֶׁהוּא כִמְגָאֶה. וְאֵינוֹ אֶלָּא כִמְבַזֶּה.
Pnei Moshe (non traduit)
סבור שהיא כמגדלה. כצ''ל:
יתפרכן. נפרכים פרכים מפוזרין כהני אלומים:
רִבִּי יוֹנָה בֵשֵׁם רִבִּי לֵוִי. בֵּבֵי''ת נִבְרָא הָעוֹלָם. מַה בֵי''ת סָתוּם מִכָּל צְדָדָיו וּפָתוּחַ מִצַּד אֶחָד. כָּךְ אֵין לָךְ רְשׁוּת לִדְרוֹשׁ מַה לְמַעֲלָן וּמַה לְמַטָּן מַה לְפָנִים וּמַה לְאָחוֹר. אֶלָּא מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וְלָבֹא. אוֹמְרִים לְבֵי''ת. מִי בְּדָאָךְ. וְהוּא מַרְאֶה לָהֶן בִּנְקוּדָה וְאוֹמֵר. זֶה שֶׁלְּמַעֲלָן. וּמַה שְׁמוֹ. וְהוּא מַרְאֶה לָהֶן בִּנְקוּדָה וְאוֹמֵר י֙י שְׁמוֹ. אָדוֹן שְׁמוֹ. דָּבָר אַחֵר. וְלָמָּה בְּבֵי''ת. שֶׁהוּא בִּלְשׁוֹן בְּרָכָה. וְלֹא בָאֲלֶף. שֶׁהוא לְשׁוֹן אֲרִירָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אֵינִי בוֹרֵא אֶת עוֹלָמִי אֶלָּא בְבֵי''ת. שֶׁלֹּא יְהוּא כָל בָּאֵי עוֹלָם אוֹמְרִין. הֵיאַךְ הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמוֹד. וְנִבְרָא בִּלְשׁוֹן אֲרִירָה. אֶלָּא הֲרֵינִי בוֹרֵא אֶת עוֹלָמִי בְּבֵי''ת בִּלְשׁוֹן בְּרָכָה. וְאוּלַי יַעֲמוֹד.
Pnei Moshe (non traduit)
שהוא בלשון ברכה. אע''ג דנמצאו הרבה והרבה פסוקים המתתילין בבי''ת ואינם לשון ברכה וכן הרבה פסוקים ותיבות המתחילים באל''ף ואינם לשון ארירה אלא להפך מ''מ בבי''ת לשון רבוי היא וממנו מתחיל הרבוי וזהו לשון ברכה שהתחלת הרבוי מחמת ברכה היא משא''כ באל''ף שאין בו רבוי כלל וזהו דקאמר שהוא ל' ארירה ובי''ת הוא לשון ברכה:
ה' שמו. כפי מה שהוא נזכר והוא אדון באל''ף:
רִבִּי יוֹנָה [בְשֵׁם] רִבִּי בָּא. כָּתוּב כִּ֣י שְׁאַל נָא֩ לְיָמִ֙ים רִֽאשֹׁוֹנִים אֲשֶׁר הָי֣וּ לְפָנֶ֗יךָ. יָכוֹל קוֹדֶם לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. תַּלְמוּד לוֹמַר לְמִן הַיּוֹם֙ אֲשֶׁר֩ בָּרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ אָדָם֙ עַל הָאָ֔רֶץ. יָכוֹל מִשִּׁישִּׁי וָאִילַךְ. תַּלְמוּד לוֹמַר רִאשֹׁוֹנִים. אַחַר שֶׁרִיבָה הַכָּתוּכ מִיעֵט. הֲרֵי אָנוּ לְמֵידִין מִשִּׁישִּׁי. מַה שִׁישִּׁי מְיוּחָד שֶׁהוּא מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית. אַף אַתְּ לֹא תְהֵא מֵבִיא לִי אֶלָּא אֶת שֶׁהוּא כְיוֹצֵא בַּשִּׁישִּׁי. יָכוֹל לֵידַע מַה לְמַעֲלָה מִן הַשָּׁמַיִם וּמַה לְמַטָּה מִן הַתְּהוֹם. תַּלְמוּד לוֹמַר וּלְמִקְצֵ֥ה הַשָּׁמַיִ֭ם וְעַד קְצֵ֣ה הַשָּׁמָ֑יִם. אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם אַתְּ דוֹרֵשׁ וְלִיבָּךְ מַסְכִּים. מִשֶּׁנִּבְרָא הָעוֹלָם אַתְּ הוֹלֵךְ וְקוֹלָךְ הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא. וּלְמִן הַיּוֹם. אַתְיָא דְּרִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי כְהָדָא דְבַר קַפָּרָא. וּמַה דְתַנֵּי רִבִּי חִייָה כְּהָדָא דְרִבִּי בָּא.
Pnei Moshe (non traduit)
אתיא דר' יודה בר פזי. בריש פרקין דדריש בתחלה היה העולם מים במים כהדא דבר קפרא ולמן היום ומה דתני רבי חייה בתוספתא יכול קודם למעשה בראשית וכו' כהדא דר' בא דדריש ר' יונה בשמיה:
תני בר קפרא ולמן היום. כלומר דס''ל דמותר לדרוש אף מקודם מעשה בראשית דכתיב ולמן היום משמע אף מקודם היום אשר ברא:
ולבך מסכים. בינך לבין עצמך ולא בפרהסיא ולאחרים ומשנברא העולם מאותו זמן את הולך ודורש וקולך וכו':
לא תהא מביא לי. לדרוש אלא את שהיא כיוצא בך מבששי:
יכול קודם למעשה בראשית וכו'. כך הוא נדרש בתוספתא פ''ג:
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. הַמִּתְכַּבֵּד בַּקָּלוֹן חֲבֵירוֹ אֵין לוֹ חֶלֶק לְעוֹלָם הַבָּא. הַמִּתְכַּבֵּד בִּכְבוֹד חַי הָעוֹלָמִים לֹא כָל שֶׁכֵּן. מַּה כְתִיב בַּתְרֵיהּ. מָ֤ה רַ֥ב טוּבְךָ֘ אֲשֶׁר צָפַ֪נְתָּ לִּֽירֵיאֶיךָ. אַל יְהִי לוֹ בְּמָ֤ה רַ֥ב טוּבְךָ֘. אָמַר רִבִּי לֵוִי. כָּתוּב כְּבוֹד אֱ֭לֹהִים הַסְתֵּ֣ר דָּבָ֑ר וגו'. כְּבֹ֣ד אֱ֭לֹהִים הַסְתֵּ֣ר דָּבָ֑ר עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם. כְּבוֹד מְ֝לָכִ֗ים חֲקוֹר דָּבָֽר׃ מִשֶּׁנִּבְרָא הָעוֹלָם. אָמַר רִבִּי לֵוִי. הֲזֹ֣את יָ֭דַעְתָּ מִנִּי עַ֑ד. אֲבָל אַתְּ מִנִּ֤י שִׂי֭ם אָדָ֣ם עֲלֵי אָֽרֶץ׃
Pnei Moshe (non traduit)
הידעת מני עד. זה נעלם ממך מה שהיה לפנים. אבל את יודע מני שום אדם וגו' דזה מותר להתבונן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source